Wednesday, March 28, 2007

רופא מומחה-מקרה שלישי

רקע :
פעולות שונות המתרחשות בתוך התאים בגופנו מכונות באופן כללי "מטבוליזם". מדובר למעשה בסדרה של פעילויות כימיות דרכן הגוף מסוגל לייצר אנרגיה מחומרי המזון אותם אנו צורכים. הפעילות המטבולית הזו מבוצעת ע"י חלבונים שונים ומגוונים המכונים גם "אנזימים" . המידע המאפשר לתאים השונים בגופינו לייצר את האנזימים הללו מקודד בחומר הגנטי הנמצא בכל תא המכונה דנא (DNA). כאשר מסיבה כל שהיא חלה טעות בקידוד של הדנא האנזים המיוצר יהיה פגום. מצב כזה מכונה "מוטציה" כלומר שינויי גנטי המביא ליצירת חלבון פגום.כיוון שאנחנו מעבירים חצי מהחומר הגנטי הקיים בתאינו לצאצאים שלנו – מוטציות יכולות לעבור בתורשה מההורים לילדיהם.

היסטוריה-

מותו של פתגורס עקב התנגדותו להכנס לשדה של פול מצוינת בספרות העתיקה ויתכן ואף הוא סבל מחוסר באנזים G6PD למרות שהעדויות בנידון קלושות.בעת המודרנית המחקר אודות מחלה זו החל למעשה עקב תצפית קלינית שמצאה שחלק מהאנשים שנטלו תרופה נגד מחלת המלריה המכונה "פרימקווין" סבלו מתופעת לוואי המכונה "אנמיה המוליטית" כלומר אנמיה (שמשמעה ירידה ברמת ההמוגלובין שבדם) המוליטית (הנגרמת עקב נזק לכדוריות הדם.נזק זה גורם להרס דופן התא וקריסת מבנה הכדורית). תצפית זו עודדה את החוקרים לחפש מה בדיוק המנגנון המביא לתופעה זו ובשנות ה-50 של המאה שעברה נמצא המפתח לפתרון כשחוקרים זיהו חסר באנזים G6PD הנמצא בכדוריות הדם האדומות כבסיס למצב.


מה עושה האנזים G6PD

:אנזים זה הוא מונומר (כלומר יחידה בודדת) המכיל 515 ח. אמינו במשקל של 59.2 KD. האנזים הפעיל פועל כדימר (כלומר יחידה פעילה מכילה שתי מולקולות של אנזים מנומרי,שאינו פעיל בצורתו כמנומר ). הפיכתן של יחידות לא פעילות (ומנומריות) ליחידה פעילה (דימרית) דורש מולקולה המכונה NADP.ה-G6PD הינו האנזים הראשון בתהליך המכונה נתיב ה"הקסוז פוספט" (hexose phosphate pathway) זהו למעשה תהליך ביוכימי המתבצע בתוך כל התאים בגוף ותפקידו הוא לייצר מולקולה המכונה NADPH (שהיא תולדה של מולקולת ה-NADP). התהליך משמש כחלק מתהליך הפקת האנרגיה מסוכרים אך הוא גם חשוב ליכולתו של התא למנוע נזק מחומרים מחמצנים הגורמים לנזק תאי במידה ואינם מנוטרלים.בכדוריות בהן חסר האנזיםG6PD או שרמת פעילותו בהן נמוכה מהרצוי היכולת לייצר את המולקולה – NADPH נפגעת בצורה חמורה.ה-NADPH דרוש בין השאר לצורך שמירה על קרום התא של הכדוריות האדומות מפני נזקי חמצון המתרחשים כל הזמן (חמצן וחומרים מחמצנים הם מולקולות פעילות מאוד הגורמות נזקים רבים. בחיי היומיום אנחנו מכירים לדוגמא את פעילותו של החמצן על ברזל הגורמת לחלודה).כאשר חסרה המולקולה NADPH נפגעת יכולת הכדורית האדומה להתמודד עם נזקי החמצון הנגרמים ע"י חומרים מחמצנים שונים ונוצרת פגיעה בקרום התא. כאשר הפגיעה בקרום התא היא משמעותית – קורס קרום התא והכדורית האדומה נפגעת ותכולתה נשפכת, חלקה או כולה אל מחזור הדם. כאשר תופעה זו מתרחשת היא מכונה- "אנמיה המולטית" הוא "המוליזה".

ולמה אסור לאכול פול ?
מסתבר שבפול יש חומרים הגורמים לתא להיות תחת לחץ מוגבר של חומרים מחמצנים. באנשים שלהם מוטציות ספציפיות כגון הסוג הים-תיכוני צריכת פול גורמת להווצרות של אנמיה –המוליטית. בסוגי חוסרים אחרים של האנזים אכילת פול איננה גורמת לבעיה . יש לציין שיש חולים שאפילו חשיפה לאבקני פול גורמת להם לתגובה (אולי פתגורס היה כזה

סטטיסטיקות-

החוסר באנזים נפוץ מאוד באוכלוסיה האפרו-אמריקאית, באוכלוסיה זו כ—10-16% מהאנשים נושאים את הגן הפגום. למרות זאת את שיא השכיחות ניתן ככל הנראה למצוא דוקא באוכלוסיה היהודית בעדה הכורדית שבה אחוז לפי חלק מהמאמרים אחוז הנשאות יכול להגיע ל-70% ונע כנראה סביב כ-50%

2 comments:

תום מושקט, רועי רגב וגל מרקו said...

בלוג יפה מאוד.
למדנו הרבה על חוסר באינים.
רואים שהשקעתן, המשיכו כך

שלי נופר ודניאל said...

אחלה בלוג
אהבנו ת'ורוד